מורן
מורןקוראים לי מורן, אני בת 21 מירושלים, ובחודשים האחרונים אני גרה ב langhorne שבמדינת פנסילבניה אצל משפחה של יהודים מקסימים!
השתחררתי לפני חצי שנה וידעתי שאני צריכה לעשות משהו בין השחרור לבין תחילת האוניברסיטה, הייתה לי בדיוק שנה! ואז מצאתי באינטרנט את התוכנית הזאת, שהתאימה לכל מה שאני חיפשתי- אני זוכה להכיר את התרבות האמריקאית באמת ומקרוב, את החיים של יהודים שלא גרים בארץ ישראל, וזוכה לעבוד בחו"ל באופן חוקי!

18122_10151224557989177_1414910233_n 66077_10151217303209177_367105440_n 68632_10151212983059177_1333719207_n 73854_326883107419431_1167171324_n 292723_324472140993861_1056981695_n 376794_507287212618733_1652506732_n 409366_324471577660584_1207389618_n 487012_10151217303279177_1791744538_n 533805_10151326071836042_174745917_n 533984_326882984086110_1576509439_n 542620_324471054327303_289313228_n 545471_324470980993977_37144992_n 565014_10151154859664177_219445918_n 578866_507288785951909_116762879_n

  • קוראים לי מורן, אני בת 21 מירושלים, ובחודשים האחרונים אני גרה ב langhorne  שבמדינת פנסילבניה אצל משפחה של יהודים מקסימים!
  • השתחררתי לפני חצי שנה וידעתי שאני צריכה לעשות משהו בין השחרור לבין תחילת האוניברסיטה, הייתה לי בדיוק שנה! ואז מצאתי באינטרנט את התוכנית הזאת, שהתאימה לכל מה שאני חיפשתי- אני זוכה להכיר את התרבות האמריקאית באמת ומקרוב, את החיים של יהודים שלא גרים בארץ ישראל, וזוכה לעבוד בחו"ל באופן חוקי!
  • למשפחה שבחרתי ושאצלה אני גרה יש  4 ילדים אבל אני עובדת בעיקר עם הילד הקטן – בן 7- שסובל מתסמונת דאון.. המשפחה לא מדברת עברית (מה שגרם לאנגלית שלי להשתפר באופן משמעותי למרות שהגעתי עם אנגלית לא רעה), אבל הילדים כן לומדים עברית בבית הספר וכך יוצא לי לעזור להם כמובן. שעות העבודה שלי מאוד נוחות ומתאימות לי, הן משאירות לי את הבוקר והערב פנויים להיפגש עם חברות, ללכת למכון כושר, או סתם לישון לנוח קצת.. המשפחה ממש נחמדה אליי! כבר ביום הראשון שלי פה הם הודיעו לי שאני לא אורחת אלא חלק מהמשפחה, ומאז הם תמיד גורמים לי להרגיש שאני אכן שייכת, עוזרים לי אם אני צריכה משהו וממש דואגים לי כל הזמן! אין לי ספק שבחרתי במשפחה שהכי טובה לי מכל הבחינות! המשפחה שלי  אמנם גרה בארהב, אבל הם מאוד מחוברים לארץ ישראל ומדינת ישראל, הם תמיד שואלים אותי מה קורה שם או מה שונה בין החיים בישראל לבין החיים כאן, מבקשים ללמוד על התרבות והאוכל הישראליים, ולי אישית זה מאוד  כיף כי אני גאה בישראל ומרגישה שאני מייצגת אותה פה באיזשהו אופן. גם בבית ספר של הילדים מאוד מתלהבים כששומעים שאני מהארץ, מסתכלים עליי כאילו יש בי משהו מיוחד.
  • אז למרות שיש לי זמן חופשי גם במשך השבוע, הסופשים הם הזמן החופשי האמיתי שלי! יש לי יומיים שלמים לעשות מה שבא לי, ללכת לראות אתרים תיירותיים, לצאת עם חברות, ללכת להופעות או כל דבר אחר! עד עכשיו הייתי בניו-יורק ופילדלפיה, ואיפלו הספקתי לטוס ללאס וגאס לסופש אחד!
  • (רוב) האופריות שתפגשו, כבר מההתחלה במלון בקוניטיקט, הן בנות מקסימות וחברותיות שרוצות לשמוע וללמוד על התרבות של הבנות האחרות, כמו גם לספר על המקום שממנו הן באו.. זה אומנם קצת מוזר וקשה בהתחלה לתקשר עם בחורה שנראית כל-כך שונה, שבאה מארץ אחרת ומדברת שפה אחרת, אבל מהר מאוד מתרגלים לאנגלית ומבינים שזה פשוט כיף להכיר אנשים שונים מכל העולם, לי יש עכשיו חברות מברזיל, מקסיקו, צרפת, ספרד, אירלנד.. והרשימה עוד ארוכה..
  • אני יכולה להגיד לכל הבנות שרוצות לעבור את החוויה הזו, שההתחלה יכולה להיות קשה לפעמים, ולכן מה שהכי הכי חשוב זו משפחה טובה ותומכת שמתאימה לכן! אני קיבלתי משפחה כזו ואני פשוט מאושרת על זה אבל יש לי חברות שבגלל שבזמן שהן בחרו משפחות הן לא ממש ידעו מה חשוב ומה לא, מצאו את עצמן פה עם משפחה היא אולי מקסימה, אבל לא בדיוק מתאימ לצרכים שלהן.
  • אז אם מישהי צריכה עזרה, הכוונה, לשאול שאלה, או כל דבר אחר, אני יותר מאשמח אם תפנו אלי (אפשר לדבר בטלפון, סקייפ, ווטסאופ, וייבר, או כל רעיון אחר שיש לכן) כי הדבר הכי הכי חשוב בשנה הזאת קורה הרבה לפני הטיסה, והוא לבחור משפחה נכונה.

המון המון בהצלחה לכולכן! מורן